Le texte Le vocabulaire Les révisions
Shvouoth
Daf 36b
אֶלָּא אֵיפוֹךְ – אֲפִילּוּ בְּאִיסּוּרָא לֵית לֵיהּ.
Traduction
Rather, nevertheless, reverse the attribution of the opinions in the mishna and say that Rabbi Meir deems the witness exempt from liability for an oath of testimony, as even in ritual matters, Rabbi Meir does not accept the principle: From a negative statement you can infer a positive statement.
מַתְקֵיף לֵיהּ רָבִינָא: וּבְאִיסּוּרָא לֵית לֵיהּ?! אֶלָּא מֵעַתָּה, שְׁתוּיֵי יַיִן וּפְרוּעֵי רֹאשׁ – דִּבְמִיתָה; הָכִי נָמֵי דְּלֵית לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר?! וְהָתְנַן: אֵלּוּ שֶׁבְּמִיתָה – שְׁתוּיֵי יַיִן וּפְרוּעֵי רֹאשׁ!
Traduction
Ravina objects to this: And in ritual matters, does Rabbi Meir not accept the principle? But if that is so, with regard to the halakha that priests who perform the Temple service while intoxicated with wine, and priests who perform the Temple service with overgrown hair on their head, who, based on this principle, are liable to receive death at the hand of Heaven, so too does Rabbi Meir not accept this principle? But didn’t we learn in a baraita: And these are they who are liable to receive death at the hand of Heaven: Priests who perform the Temple service while intoxicated with wine and priests who perform the Temple service with overgrown hair on their head, and Rabbi Meir does not disagree with that ruling?
Rachi non traduit
שתויי יין. דבמיתה לא שמעינן לה אלא הן מכלל לאו (סנהדרין פג:) דכתיב (ויקרא י':ט') יין ושכר אל תשת ולא תמותו הא אם תשתו בבואכם אל אהל מועד תמותו:
פרועי ראש. נפקא לן (סנהדרין שם) מדאיתקש לשתויי יין בספר יחזקאל (מד):
והתנן אלו שבמיתה. ולא פליג איש עליה:
אֶלָּא לְעוֹלָם תֵּיפוֹךְ; כִּי לֵית לֵיהּ – בְּמָמוֹנָא, בְּאִיסּוּרָא אִית לֵיהּ; וְשָׁאנֵי סוֹטָה דְּאִיסּוּרָא דְּאִית בֵּיהּ מָמוֹנָא הוּא.
Traduction
Rather, actually reverse the attribution of the opinions in the mishna and say that Rabbi Meir deems the witness exempt from liability for an oath of testimony. When Rabbi Meir does not accept that principle, it is only in cases involving monetary matters; but in cases involving ritual matters, he accepts the principle. That is the reason he does not dispute the halakha in the baraita with regard to a priest intoxicated with wine or with overgrown hair on his head. And the reason that he does not accept the principle: From a negative statement you can infer a positive statement, in the case of sota is that sota is different because it is a ritual matter in which there are ramifications involving monetary matters, i.e., payment of the marriage contract. The same is true with regard to an oath of testimony in the mishna; although it is a ritual matter, it is a ritual matter with ramifications involving monetary matters.
Rachi non traduit
ה''ג אלא לעולם איפוך וכי לית ליה בממונא. כלומר אלא כי מפכת לה לא תימא אפילו באיסורא לית ליה אלא ודאי אית ליה ומשום הכי ליכא פלוגתא גבי שתויי יין:
ושאני סוטה דאיסורא דאית ביה ממונא הוא. גביית כתובתה ושבועה דמתני' נמי ע''י ממון באה הלכך ר''מ פוטר כדאפכינן ובלאו איפוך ליכא לתרוצה דא''כ לר''מ שבועה דמתניתין איסורא גרידתא היא דע''כ בהכי איצטריך לן לאוקומיה (והוא השבעת עד אחד שאינו בא לממון) ואי רבנן פטרי בה אלמא לית להו מכלל לאו אתה שומע הן אפילו באיסורא גרידתא א''כ שתויי יין דבמיתה לרבנן מנא להו וכן מצאתי לשון בבלי בספרים ישנים. לא איתמר לא תיפוך משום קושיא דשתויי יין לרבנן:
Tossefoth non traduit
ה''ג בקונטרס ור''ח אלא לעולם איפוך ובאיסורא אית ליה ובממונא לית ליה ושאני סוטה דאיסורא דאית ביה ממונא הוא ובספרים היה כתוב לא תיפוך והקשה בקונטרס דלרבנן דפטרי מי לית להו דשתויי יין במיתה ונראה לתרץ דהא דפטרי משום דבעינן שם המיוחד ואינהו אאלהים קאי אע''ג דכבר איפליגו איידי דתנא ר' מאיר מחייב תנא נמי וחכמים פוטרין ואם תאמר התינח סוטה דלית ליה לר''מ מכלל לאו אתה שומע הן משום דאית ביה ממונא אבל אכתי תיקשה מכל הנהו קראי דמייתי פ''ג דקדושין (דף סא:) בשלמא לר''מ היינו דכתיב ואם בחקותי וגו' וכן אם תטיב ואם תאבו ואם לא יתחטא משמע דמצריך ר''מ כפילא אף על גב דליכא אלא איסורא גרידא וי''ל דאם בחקותי ואם תטיב ואם תאבו איכא כמה מצות דאית בהו ממונא והוא יתחטא נמי שייך לענין ממון כגון מטמא תרומה אבל קשיא לר''ת דבספ''ק דנדרים (דף יג:) גבי נדר לית ליה לרבי מאיר מכלל לאו אתה שומע הן אע''ג דליכא אלא איסורא ואומר הר''ר י''ט דוקא באיסור חמור הוא דאית ליה לר''מ מכלל לאו אתה שומע הן כגון שתויי יין ופרועי ראש דבמיתה וכן נמי גבי שבועה שלא אוכל לך בפ''ב דנדרים (דף טז.) משמע דאית ליה משום דאיסור חמור הוא דחשיב בפרק בתרא דיומא (דף פו.) חייבי כריתות ולא תשא עמהן ולקמן בריש שבועת הדיינים (שבועות דף לט.) נמי אמרינן נזדעזע כל העולם כשאמר הקב''ה לא תשא וא''ת והלא בקדושין (שם) בעי רבי מאיר תנאי כפול בשבועה גבי אז תנקה מאלתי וי''ל דהתם איכא ממונא דכתיב וכל טוב אדוניו בידו:
הֲדַרַן עֲלָךְ שְׁבוּעַת הָעֵדוּת
Traduction
MISHNA: One who takes a false oath denying that he is in possession of an item that another deposited with him is liable to return the item with an additional one-fifth of its value and to bring a guilt-offering (see Leviticus 5:20–26). The halakhot of an oath on a deposit apply to men and to women, to non-relatives and to relatives, i.e., even if the owner of the deposit and the purported bailee are related, to those fit to serve as witnesses and to those disqualified from doing so.
מַתְנִי' שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים, בִּרְחוֹקִים וּבִקְרוֹבִים, בִּכְשֵׁרִים וּבִפְסוּלִים;
Traduction
These halakhot apply when the oath is taken in the presence of a court and when taken not in the presence of a court, as long as the oath is taken on his own, i.e., stated by the defendant himself. But if the oath is administered by others, he is not liable unless he denies the claim in court; this is the statement of Rabbi Meir.
Rachi non traduit
מתני' שבועת הפקדון. באנשים ובנשים כו'. איידי דתנא בשבועת העדות באנשים ולא בנשים כו' תננהו נמי לכולהו:
בקרובים. שבעל הפקדון קרוב לזה שהפקדון אצלו:
בִּפְנֵי בֵּית דִּין וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין – מִפִּי עַצְמוֹ; וּמִפִּי אֲחֵרִים – אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיִּכְפְּרֶנּוּ בְּבֵית דִּין. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
Traduction
And the Rabbis say: Both when the defendant takes an oath on his own and when the oath is administered by others, once he has falsely denied the claim against him, he is liable to bring a guilt-offering and to pay restitution and an additional one-fifth, even if the oath was not administered in the presence of a court.
Rachi non traduit
בפני ב''ד ושלא בפני ב''ד. אם מפיו נשבע שהוציא שבועה מפיו או שענה אמן אחר שבועה ואח''כ הודה חייב קרבן דכתיב (ויקרא ה':כ''א) וכחש בעמיתו כל דהו:
ומפי אחרים. שלא ענה אמן כגון משביעני עליך שתחזיר לי פקדוני ואמר אין לך בידי אינו חייב עד שיכפור בב''ד. משום דמושבע מפי אחרים בפקדון לא כתיב ומשבועת העדות גמרינן ליה וסבירא ליה לר''מ דון מינה ומינה והתם בב''ד כדפרישנא בפירקין לעיל (שבועות דף לא.):
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין מִפִּי עַצְמוֹ בֵּין מִפִּי אֲחֵרִים – כֵּיוָן שֶׁכָּפַר בּוֹ חַיָּיב.
Traduction
And one is liable to bring an offering for intentionally taking a false oath on a deposit and for unwittingly taking a false oath about the intentional misappropriation of the deposit, i.e., if one knowingly took a false oath but was unaware that he is liable to bring an offering for taking the oath. But he is not liable for unwittingly taking a false oath by itself, where he mistakenly thought that he did not owe anything. And what is he liable for when he intentionally takes a false oath? He must bring a guilt-offering worth at least two silver shekels.
Rachi non traduit
וחכ''א כו'. דסבירי להו דון מינה ואוקי באתרה כדפרישנן בפירקין דלעיל (שם):
וְחַיָּיב עַל זְדוֹן הַשְּׁבוּעָה, וְעַל שִׁגְגָתָהּ עִם זְדוֹן הַפִּקָּדוֹן; וְאֵינוֹ חַיָּיב עַל שִׁגְגָתָהּ גְּרֵידְתָּא. וּמָה חַיָּיב עַל זְדוֹנָהּ? אָשָׁם בְּכֶסֶף שְׁקָלִים.
Traduction
The mishna continues: What is the case of an oath on a deposit? It is where the claimant said to the defendant: Give me my deposit, which is in your possession, and the defendant replied: On my oath nothing of yours is in my possession; or the defendant said to him: Nothing of yours is in my possession, the claimant responded: I administer an oath to you, and the defendant said: Amen. In either case this defendant is liable to bring a guilt-offering if he lied.
Rachi non traduit
וחייב על זדון שבועה. דלא כתיב בהו ונעלם. זדון השבועה שזכור על הפקדון ויודע שמתחייב על כפירתו קרבן:
ועל שגגתה עם זדון הפקדון. ששגג בקרבן והזיד בפקדון דיודע דהזיד בפקדון וכפר אבל אינו יודע אם חייב עליו קרבן וכו':
ואינו חייב על שגגתה גרידתא. אם סבור לישבע באמת משום דאנוס הוא:
בכסף שקלים. הקנוי בשני סלעים דהכי כתיב (ויקרא ה) גבי איל האשם בערכך כסף שקלים:
Tossefoth non traduit
מתני' שבועת הפקדון. אשם בכסף שקלים. באשם מעילות כתיב ומיניה ילפינן שאר אשמות:
שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן כֵּיצַד? אָמַר לוֹ: ''תֵּן לִי פִּקְדוֹנִי שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ'', ''שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי''; אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ: ''אֵין לְךָ בְּיָדִי'', ''מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי'', וְאָמַר ''אָמֵן'' – הֲרֵי זֶה חַיָּיב.
Traduction
If the claimant administered an oath to him five times, whether in the presence of a court or not in the presence of a court, and the defendant falsely denied each claim, he is liable to bring a guilt-offering for each and every denial. Rabbi Shimon said: What is the reason? It is due to the fact that he is able to retract and confess after each oath and repay the claimant. Since he did not do so, each oath is considered a separate denial of a monetary claim.
הִשְׁבִּיעַ עָלָיו חָמֵשׁ פְּעָמִים, בֵּין בִּפְנֵי בֵּית דִּין וּבֵין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין, וְכָפַר – חַיָּיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מָה טַעַם? מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לַחֲזוֹר וּלְהוֹדוֹת.
Traduction
If five people were suing him and they said to him: Give us back our deposit that is in your possession, and the defendant says: On my oath nothing of yours is in my possession, he is liable for only one false oath. But if he responds to each claimant: On my oath nothing of yours is in my possession, and nothing of yours, and nothing of yours, he is liable for his oath concerning each and every claim that he denied. Rabbi Eliezer says: He is not liable for his oath concerning each claim unless he says: On my oath, at the end of the denial, i.e., he says: Nothing of yours is in my possession, and nothing of yours, on my oath, so that it is clear that he is taking an oath to each one. Rabbi Shimon says: He is not liable for his oath concerning each claim unless he says: On my oath, to each and every claimant, i.e., he says: On my oath nothing of yours is in my possession, and on my oath nothing of yours, to each claimant separately.
Rachi non traduit
מפני שיכול לחזור ולהודות. אחר כפירה נמצא שבכל שבועה הוא כופרו ממון:
הָיוּ חֲמִשָּׁה תּוֹבְעִים אוֹתוֹ – אָמְרוּ לוֹ: ''תֵּן לָנוּ פִּקָּדוֹן שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בְּיָדְךָ''; ''שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לָכֶם בְּיָדִי'' – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. ''שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי, וְלֹא לְךָ וְלֹא לָךְ'' – חַיָּיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַד שֶׁיֹּאמַר שְׁבוּעָה בָּאַחֲרוֹנָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עַד שֶׁיֹּאמַר שְׁבוּעָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד.
Traduction
In a case where the claimant said: Give me back my deposit, and pledge, stolen item, and lost item that are in your possession, and the defendant responds: On my oath nothing of yours is in my possession, he is liable for only one false oath. But if he responds: On my oath I do not have in my possession your deposit, or pledge, stolen item, or lost item, he is liable for his oath concerning each and every claim.
Rachi non traduit
שבועה באחרונה. אין לך בידי לא לך ולא לך בשבועה דהשתא קיימא שבועה אכולהו:
''תֵּן לִי פִּקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד גָּזֵל וַאֲבֵידָה שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ''; ''שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי'' – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת, ''שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי פִּקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד וְגָזֵל וַאֲבֵידָה'' – חַיָּיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.
Traduction
In a case where the claimant said: Give me back my wheat, and barley, and spelt that are in your possession, if the defendant responds: On my oath nothing of yours is in my possession, he is liable for only one false oath. But if he responds: On my oath I do not have in my possession your wheat, barley, or spelt, he is liable for his oath concerning each and every claim. Rabbi Meir says: Even if the defendant says: On my oath I do not have in my possession your grain of wheat, or grain of barley, or grain of spelt, he is liable for his oath concerning each and every claim.
''תֵּן לִי חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְכוּסְּמִין שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ''; ''שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי'' – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת, ''שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְכוּסְּמִין'' – חַיָּיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אָמַר ''חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְכוּסֶּמֶת'' – חַיָּיב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.
Traduction
The mishna continues: If one accuses another: You raped or you seduced my daughter, and the other says: I did not rape and I did not seduce your daughter, to which the father replied: I administer an oath to you, and the defendant said: Amen, the defendant is liable to bring a guilt-offering if it is a false oath. Rabbi Shimon deems him exempt, since one does not pay a fine based on his own admission. Had he confessed he would have been exempt from paying the fine; he is therefore not liable for his denial. The Rabbis said to him: Even though he does not pay the fine based on his own admission, he does pay compensation for humiliation and compensation for degradation resulting from her being raped or seduced, which are monetary claims and not fines, based on his own admission. He is therefore liable for a false oath, as he denied a monetary claim.
Rachi non traduit
אפילו אמר חטה ושעורה וכוסמת. בגמרא מפרש לה:
''אָנַסְתָּ וּפִיתִּיתָ אֶת בִּתִּי'', וְהוּא אוֹמֵר: ''לֹא אָנַסְתִּי וְלֹא פִּיתִּיתִי''; ''מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי'', וְאָמַר: ''אָמֵן'' – חַיָּיב. רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר, שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס עַל פִּי עַצְמוֹ. אָמְרוּ לוֹ: אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס עַל פִּי עַצְמוֹ, מְשַׁלֵּם בּשֶׁת וּפְגָם עַל פִּי עַצְמוֹ.
Traduction
Similarly, in a case where one person accuses another: You stole my ox, and the defendant says: I did not steal your ox, if the claimant replied: I administer an oath to you, and the defendant said: Amen, he is liable to pay for the ox due to the theft and to bring a guilt-offering if he lied, since by his oath he is denying that he owes the value of the ox that he would have to pay if he admitted to stealing it. But in a case where the claimant accuses the defendant of stealing the ox and slaughtering or selling it, and the defendant says: I stole the ox, but I did not slaughter or sell it, and this is a lie, if the claimant replied: I administer an oath to you, and he said: Amen, then the defendant is exempt from the fivefold payment for slaughtering or selling another’s ox, since it is a fine.
Rachi non traduit
שאינו משלם קנס על פי עצמו. וכיון דאי אודי לא מיחייב לשלומי כי כפר נמי לאו ממונא קא כפר ליה:
אבל משלם בושת ופגם וכו'. הילכך ממונא כפריה ובגמרא מפרש פלוגתייהו:
''גָּנַבְתָּ אֶת שׁוֹרִי'', וְהוּא אוֹמֵר ''לֹא גָּנַבְתִּי''; ''מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי'', וְאָמַר ''אָמֵן'' – חַיָּיב. ''גָּנַבְתִּי, אֲבָל לֹא טָבַחְתִּי וְלֹא מָכַרְתִּי''; ''מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי'', וְאָמַר ''אָמֵן'' – פָּטוּר.
Traduction
If the claimant says: Your ox killed my ox, and the defendant lies and says: It did not kill your ox, to which the claimant replied: I administer an oath to you, and he said: Amen, then he is liable for his false oath. But if the claimant says: Your ox killed my Canaanite slave and you are therefore liable to pay me a fine of thirty shekels, and he lies and says: It did not kill your slave, to which the claimant replied: I administer an oath to you, and he said: Amen, then he is exempt, because payment for the slave is a fine.
''הֵמִית שׁוֹרְךָ אֶת שׁוֹרִי'', וְהוּא אוֹמֵר ''לֹא הֵמִית''; ''מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי'', וְאָמַר ''אָמֵן'' – חַיָּיב. ''הֵמִית שׁוֹרְךָ אֶת עַבְדִּי'', וְהוּא אוֹמֵר ''לֹא הֵמִית''; ''מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי'', וְאָמַר ''אָמֵן'' – פָּטוּר.
Traduction
If the claimant said to him: You injured me and caused me a wound, and the defendant says: I did not injure you and I did not cause you a wound, to which the claimant replies: I administer an oath to you, and he said: Amen, he is liable. But if one’s Canaanite slave said to him: You knocked out my tooth, or: You blinded my eye, and you are therefore required to emancipate me, and he says: I did not knock out your tooth, or: I did not blind your eye, to which the slave replies: I administer an oath to you, and he said: Amen, he is exempt from bringing a guilt-offering even though he lied, since the obligation to emancipate one’s slave in these cases is a penalty.
Rachi non traduit
המית שורך את עבדי קנסא הוא דמשלם שלשים סלעים אפילו. אינו. שוה אלא דינר:
אָמַר לוֹ: ''חָבַלְתָּ בִּי וְעָשִׂיתָ בִּי חַבּוּרָה'', וְהוּא אוֹמֵר: ''לֹא חָבַלְתִּי וְלֹא עָשִׂיתִי בְּךָ חַבּוּרָה''; ''מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי'', וְאָמַר ''אָמֵן'' – חַיָּיב. אָמַר לוֹ עַבְדּוֹ: ''הִפַּלְתָּ אֶת שִׁינִּי וְסִימִּיתָ אֶת עֵינִי'', וְהוּא אוֹמֵר: ''לֹא הִפַּלְתִּי וְלֹא סִימִּיתִי''; ''מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי'', וְאָמַר ''אָמֵן'' – פָּטוּר.
Traduction
This is the principle: For any claim that the defendant would have to pay based on his own admission, he is liable to bring a guilt-offering for taking a false oath concerning that claim. And for any claim that he would not pay based on his own admission but would pay only by the testimony of witnesses, he is exempt from bringing a guilt-offering for taking a false oath concerning that claim.
Rachi non traduit
אמר לו עבדו הפלת את שיני. קנסא הוא שיוציא את עבדו לחרות בשביל אבר והרי הוא כבהמתו: גמ'
זֶה הַכְּלָל: כָּל הַמְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ – חַיָּיב, וְשֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ – פָּטוּר.
Traduction
GEMARA: Rav Aḥa bar Huna and Rav Shmuel, son of Rabba bar bar Ḥana, and Rav Yitzḥak, son of Rav Yehuda, studied tractate Shevuot in the study hall of Rabba. Rav Kahana encountered them and inquired with regard to a matter in the mishna. He said
גְּמָ' רַב אַחָא בַּר הוּנָא וְרַב שְׁמוּאֵל בְּרֵיהּ דְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה וְרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה, תְּנוֹ שְׁבוּעוֹת בֵּי רַבָּה. פְּגַע בְּהוּ רַב כָּהֲנָא, אָמַר
Traduction
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source